ייעוץ, תכנון והקמה של פינות חי טיפוליות ייחודיות.
פינת החי הטיפולית שונה מפינת חי רגילה, בכך שהיא צרכה להתאים לעבודה הטיפולית המתרחשת בתוכה ממספר היבטים:
• מבנה פינת החי צריך לאפשר את החוויה של "הבועה הטיפולית" שמאפשרת למטופל לחוש מוכל ומוגן על מנת שהוא יוכל להיפתח ולשתף את המטפל בעולמו הפנימי
• מטופלים בכל הגילאים, מזדהים עם החיות ומשליכים עליהן חלקים של עצמם. לכן חשוב מאוד שפינת החי הטיפולית תהווה סביבה מיטיבה עבור החיות, כך שהמטופל המוזמן לשם יקבל מסר של מקום מטפח ומיטיב עבור החיה שעימה הוא מזדהה – כך למעשה עובר המסר שמקום זה מיטיב ומטפח גם עבורו.
• כחלק מהטיפוח של המקום, חשוב לשמר את פינת החי נקייה ומזמינה, מבלי שתצבור ריחות לא נעימים, לכלוך ורטיבות. כך גם ניתן לצמצם מאוד את עבודת התחזוקה והניקיון, שפעמים רבות מהווה מכשול באחזקת פינת חי לאורך זמן. חשוב לציין שפינת חי לא מתוחזקת היטב, מובילה פעמים רבות למחלות / פציעות של בעלי החיים, מה שפוגם מאוד בערך הטיפולי של המקום ומייקר את הוצאות הטיפולים הוטרינרים.
• כמות החיות והמינים השונים שלהן צריכה להתאים לאוכלוסיה הספציפית שפינת החי נבנית עבורה, מתוך חשיבה על המודל הטיפולי של "פינת החי כראי הנפש": מודל שפותח ע"י אפרת מעיין- פסיכולוגית קלינית ומטפלת בעזרת בעלי חיים, ורואה במגוון החיות כלי חשוב לשקף את מורכבות הנפש האנושית ולאפשר למטופל להתחבר למגוון עשיר של חלקים של עצמו, כמו גם למגוון אפשרויות של יחסי אובייקט
המודל שפיתחנו (אפרת ושרון מעיין): פינת החי הטבעית - "ארץ המערות"
המיכל הראשון של כל בני האדם, הוא הרחם האימאי המכיל את העובר, ובו מתהווה
תהליך הטרנספורמציה המשמעותי ביותר של בריאת החיים. החוויה הארכיטיפית הזו הקשורה לבואנו לעולם, עומדת בבסיס המהות של תהליך הטיפול.. פינת החי הטיפולית – כאשר היא בנויה נכון, יכולה להוות מכל מאוד מיוחד, גם במבנה שלה שיכול להכיל מרחבים סגורים ומוגנים, מקומות המייצרים תחושה של "רחם עוטף ומכיל", וגם בהזדמנות של המטופל לקחת חלק פעיל ביצירת המכל עבור החיות ועבור עצמו.
בפינות החי שאנחנו מתכננים ובונים, אין כמעט כלובים: החיות גדלות במרחבים המתואמים לצרכים הספציפיים של כל חיה, הבנויים בלי זוויות ישרות וכמעט ללא גדרות, אלא כמרחבים עגולים המעניקים חוויה של רחם עוטף ומכיל למי שנכנס אליהם. אנחנו משתמשים בחומרים טבעיים ככל הניתן, כגון אדמה, קש, נסורת, אבנים וסלעים מהסביבה, ומשלבים בבניה צמחייה ומים זורמים. רוב החיות מתגוררות באופן שיהיה להן מגע ישיר עם האדמה ולא עם רצפת בטון.
הבנייה שואבת את השראתה ממערות טבעיות וממערות המסתור הפזורות באזור שבו אנו גרים – בחבל עדולם.
כך נוצר מקום הקרוב ככל האפשר לחוויה טבעית, ומאפשר למטופל להנות באופן ישיר ובלתי אמצעי מ"כוחו המרפא של הטבע".
אופן הבניה הזה מאפשר חוויה נפלאה של הכלה ורגיעה למטופל, כך שהוא יכול לחוש בסביבה המאפשרת לו להיפתח ולשתף גם ברגשות קשים, סודות ותכנים רגשיים מרתיעים.
כמו כן, המבנה הייחודי של מתחמי המחייה של החיות כמו גם שימוש מושכל בחומרים שונים חוסך הרבה מאוד שעות של ניקיון ותחזוקה: הוא עמיד לאורך זמן בפני גשם ושמש, קל לניקוי ולא צובר ריחות לא נעימים של הפרשות בעלי החיים.
בשנה שעברה עלינו לטובה תכננו מספר מרחבים טיפוליים בעזרת בעלי חיים במקומות שכבר היו בנויים: למידת צרכי המקום, החלל הנתון, תכנון וביצוע של כלובים שונים מותאמים לחיות השונות שכבר חיות במקום תוך שיפור תנאי המחייה שלהן, עיצוב וביצוע של מעגלי ליטוף חדשניים ושימוש בחומרים חדשים לאיטום ריצוף סופג תוך מענה אסתטי לסביבה החדשה.
